<h1>רבינו ירוחם נ"ג ח"ג</h1>
<h2>דף ב.</h2>
מזכירין גבורת גשמים כלומר מוריד הגשם בברכת אתה גבור ושאלה כלומר תן טל ומטר בברכת השני' כך פשוט בברכות. ופשוט בתעניות שמזכירין גבור' גשמים מי"ט האחרון של חג שהוא ח' עצרת ומזכירין בתפלת מוסף ולא בתפלת יוצר ומזכירו לעולם בתפלה כל ימו' החורף עד יום ראשון של פסח בתפלת המוסף כי ביו' ראשון של פסח בתפלת מוסף או' מוריד הטל ואומרו כך כלומר טל עד יום אחרון של חג במוסף כמו שכתבתי. וכתב אב"י העזרי דאסור ליחיד להקדים תפלת מוסף ולהזכיר גבורת גשמים קודם ש"צ בי"ט אחרון של חג אפילו הוא חולה או אנוס לפי שאסור ליחיד להזכיר עד שיזכיר ש"צ בין לחש בין בקול רם כלומר שיכריז קודם שיתפללו כמו שרגיל להכריז ש"צ כשרוצי' העם להתפלל בלחש אבל אם נכנס לב"ה ומצ' צבור שמתפללין תפלת מוסף יכול להתפלל גם הוא בלחש ולהזכי' גבורת גשמים אף על פי שלא שמע הכרזה מפי ש"צ וכן נראה מהירושלמי. אבל רב עמרם כתב שאחר שהזכיר גבורת גשמים במוסף ש"צ מתחילין העם להזכיר לתפלת המנחה ונראה שפיר' כך הירושלמי והעם לא נהגו כן אלא כאב"י העזרי ועוד פשוט ואנו שיש לנו ב' י"ט אחרונים של חג כיון שהתחיל ביום ראשון מהם להזכיר גבורת גשמים שוב אינו פוסק שלא נאמר שיפסיק מנחה וערבית עד למחרת במוסף שיזכירנו פעם שנית.
<h2>דף י.</h2>
ועוד פשוט מתחילין לומר שאלת גשמים כלומר ותן טל ומטר בברכת השנים מז' ימים במרחשון ואילך ובבבל עד ס' יום בתקופת תשרי כי לא היו כל כך צריכים למים, בפרובינציא נהגו לומר שאלה בז' במרחשון כי אין לנו ללכת אחר בני בבל בזה כי אנו צריכין למטר קודם ס' יום בתקופה ובשאר ארצות נהגו כבני בבל לס' בתקופה. ועוד פשוט ויום ס' כלאחר ס' ומזכירין אותו ביום ס' וכתב אב"י העזרי כדאמר בירושלמי שמוני' אלו הס' יום מעת נפילת התקופ' ופעמים יבא ביום ופעמים יבא בלילה והעם אין נוהגין כך. ועוד פשוט שאומר שאלה בברכת השנים עד שיצא ניסן. אנשי כנסת הגדולה שהם עזרא ובית דינו תקנו ברכות ותפלות וקדושות כך פשוט בברכות.
